Some years I write a Tishah b'Av article and feel like I'm not adding anything - just showcasing the words of the prophets. Maybe that's a good thing. This is one of those articles.
Thumbs up! In particular, your citation and paraphrase of Yirmiyahu 9:23, "our yedias Hashem must culminate in our emulation of His ways, driving us to engage in chezed, mishpat, and tzedakah," resonated with me because this point was emphasized by Shadal. In his letter to Giuseppe Almeda, he said, "This text manifestly proves, in the first place, that the knowledge which God wants us to have of Him has, as its object, not His honor but our betterment. He does not say that God is great, powerful, terrible, but that He is beneficent and just; nor does He content Himself in explaining the concept that we should have of God, but He adds, 'These are the things that I desire'; that is, the knowledge of God is not desired for its own sake; compassion, humanity, and justice are what He desires; it is important to know Him so as to practice the virtues that He loves; 'these are the things that I desire,' says God, not a sterile knowledge of Me."
This well explains the explicit mitzvah to go visit one's rebbe on the moed (learned from the Isha hashunamit who came to Elisha and he said "why are you here? It's not a holiday")
malbim melachim II 4:23
מדוע את הולכת אליו היום לא חודש כי היה מנהגם ללכת אל איש האלהים בחדש ושבת שכמו שצוה ה' על העליה ברגל ללמד שם דרכי ה' מפי הכהנים ולהמשיך עליו שפע קדושה מהשוכן בבית הנבחר, והיה מן הראוי שיעלו גם בחודש ושבת וכמו שיהיה לעתיד לבא שכתוב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות, רק שבזה"ז שהוא דבר שאי אפשר היו הולכים בחדש ושבת אצל הנביא שעליו ה' שוכן כדוגמת שישכון במקדש אל, וממנו ילמדו דרכי ה' ויקבלו שפע קדושה וברכה, ובמועד היו עולים לרגל למקדש הגדול, וע"כ תפס חדש ושבת לבד, **וחכמינו זכרונם לברכה הוציאו מזה שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל**, כי בזמן הזה שאין מקדש יהיה קבלת פני רבו במקום עליה לרגל, והגם שבחדש ושבת אין חיוב כיון שאין בו חיוב עליה לרגל, במועד יש חיוב בדבר כיון שהתחייב לעלות לרגל, ומפסוק הזה למדנו שקבלת פני הרב הוא כמקבל פני שכינה במקדש
Thumbs up! In particular, your citation and paraphrase of Yirmiyahu 9:23, "our yedias Hashem must culminate in our emulation of His ways, driving us to engage in chezed, mishpat, and tzedakah," resonated with me because this point was emphasized by Shadal. In his letter to Giuseppe Almeda, he said, "This text manifestly proves, in the first place, that the knowledge which God wants us to have of Him has, as its object, not His honor but our betterment. He does not say that God is great, powerful, terrible, but that He is beneficent and just; nor does He content Himself in explaining the concept that we should have of God, but He adds, 'These are the things that I desire'; that is, the knowledge of God is not desired for its own sake; compassion, humanity, and justice are what He desires; it is important to know Him so as to practice the virtues that He loves; 'these are the things that I desire,' says God, not a sterile knowledge of Me."
This well explains the explicit mitzvah to go visit one's rebbe on the moed (learned from the Isha hashunamit who came to Elisha and he said "why are you here? It's not a holiday")
malbim melachim II 4:23
מדוע את הולכת אליו היום לא חודש כי היה מנהגם ללכת אל איש האלהים בחדש ושבת שכמו שצוה ה' על העליה ברגל ללמד שם דרכי ה' מפי הכהנים ולהמשיך עליו שפע קדושה מהשוכן בבית הנבחר, והיה מן הראוי שיעלו גם בחודש ושבת וכמו שיהיה לעתיד לבא שכתוב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות, רק שבזה"ז שהוא דבר שאי אפשר היו הולכים בחדש ושבת אצל הנביא שעליו ה' שוכן כדוגמת שישכון במקדש אל, וממנו ילמדו דרכי ה' ויקבלו שפע קדושה וברכה, ובמועד היו עולים לרגל למקדש הגדול, וע"כ תפס חדש ושבת לבד, **וחכמינו זכרונם לברכה הוציאו מזה שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל**, כי בזמן הזה שאין מקדש יהיה קבלת פני רבו במקום עליה לרגל, והגם שבחדש ושבת אין חיוב כיון שאין בו חיוב עליה לרגל, במועד יש חיוב בדבר כיון שהתחייב לעלות לרגל, ומפסוק הזה למדנו שקבלת פני הרב הוא כמקבל פני שכינה במקדש